#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 1 נפל מראש הגג ברוח מצויה ובאינה מצויה ונתקע באשה הזיק ובייש האם חייב בד' דברים, ביבמתו האם קנה?	"ברוח שאינה מצויה אינו חייב אלא על הנזק.<p dir=""rtl"">ברוח מצויה חייב בד' דברים ופטור על הבושת וביבמתו לא קנה.</p><p dir=""rtl"">אם נתהפך חייב אף על הבושת, אף שלא התכוין לבייש כיון שהתכוין להזיק חייב, שנאמר ושלחה ידה איני יודע שהחזיקה מה ת&quot;ל והחזיקה לומר לך כיון שנתכוין להזיק אף על פי שלא נתכוין לבייש.</p>"	בבא קמא כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 הניח גחלת על לבו, כסותו, לב עבדו ולב שורו, האם חייב ומדוע?	"על לבו פטור כיון שיכל לסלקו הוי ככבש עליו לתוך האור ויכול לעלות שהוא פטור.<p dir=""rtl"">על כסותו חייב דהוי כמו קרע את כסותי שחייב אם לא אמר ע&quot;מ לפטור.</p><p dir=""rtl"">עבדו - כגופו, שורו - כממונו.</p>"	בבא קמא כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 3 האם כד וחבית היינו הך ולמאי נפק&quot;מ ומאי קמ&quot;ל?	מצאנו בכמה משניות דפתח בכד וסיים בחבית כמו במשנתנו 'המניח את הכד וכו' בעל החבית' משום דהיינו הך, ונפק&quot;מ למקח וממכר במקום שהרוב קוראים לכל אחד בשמו ויש מיעוט שקוראים לשניהם בשווה קמ&quot;ל דלא אזלינן בממון בתר הרוב (ע' תוס').	בבא קמא כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז: 1 האם אדם צריך להתבונן בדרכים שלא יפול ויזיק?<p dir=""rtl"">[מדוע המשנה פטרה את מי שנתקל בכד המונח ברה&quot;ר?]</p>"	"רב שמואל ור' יוחנן סברו דאבעי ליה לעייוני ומיזל, המשנה שפטרה - רב אמר בממלא את כל רה&quot;ר חביות [וה&quot;נ שיכול לשבור לכתחילה אלא שאם שבר וניזק בעל החבית פטור], שמואל אמר באפילה שנו ור' יוחנן אמר בקרן זוית.<p dir=""rtl"">במערבא משמיה דר' אלעאי (אצלנו הג' עולא) אמרו שאין דרכם של בנ&quot;א להתבונן בדכים ולכן לעולם הוא פטור, מכל מקום בכגון קרנא דעצרא שיש לו זכות להניח שם, ודאי איבעי ליה לעיוני. (וכן נקט הרי&quot;ף להלכה.) </p>"	בבא קמא כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: האם עביד איניש דינא לנפשיה?	"היכא דאיכא פסידא - לכו&quot;ע עביד איניש דינא לנפשיה.<p dir=""rtl"">היכי דליכא פסידא - רב יהודה אמר לא עביד כיון שאין לו הפסד שילך לדיין, ורב נחמן אמר עביד כיון שנוטל בדין בשביל מה לטרוח ללכת לדיין.</p><p dir=""rtl"">בן בג בג אומר 'אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל' ולכאורה סובר דעביד, אלא שרב יהודה סובר שחכמים חולקים עליו, ור' ינאי אמר שאף הוא לרב יהודה סובר דלא עביד ו'שבור את שיניו' בדין, וקשה עליו.</p>"	בבא קמא כז:		
